יש חתונות שמתכננים שנה. ויש את החתונה של טליה. החתן חזר מלבנון, והם החליטו לא לחכות. היו לנו שלושה ימים.
כשיש שלושה ימים, אין זמן להתלבט. יש רשימה, סדר עדיפויות, ומתחילים.
מה שבאמת חייב להיות
כשאין זמן, כל ההחלטות הקטנות נעלמות ונשאר רק מה שחשוב. מקום, רב, אוכל, צילום, מוזיקה, ושמלה. כל השאר הוא בונוס. זה נשמע מובן מאליו, אבל בחתונה רגילה כלות שוקעות שבועות בהחלטות שאף אורח לא יזכור.
ספקים שמכירים אותי
הסיבה שזה הצליח היא לא קסם. זה שתים עשרה שנה של קשרים. כשאני מתקשרת לספק ואומרת "אני צריכה אותך ביום חמישי", הוא יודע שאצלי הכל יהיה מוכן, מסודר ובזמן. זה שווה יותר מכל מחיר.
כשיש שלושה ימים,
אין זמן להתלבט.
כלה אחת, טלפון אחד
בלחץ כזה, הכי חשוב שלכלה תהיה כתובת אחת. השאלות מגיעות אליי, וההחלטות מגיעות אליה מסוכמות ומעטות. ככה כלה נשארת כלה גם כשהכל רץ מסביב.
מה זה אומר בשבילך
את כנראה לא צריכה להתחתן בעוד שלושה ימים. אבל אותם עקרונות עובדים גם בשנה: לדעת מה חשוב, לעבוד עם אנשים שאפשר לסמוך עליהם, ולתת למישהי אחת להחזיק את כל החוטים.